עשר X עשר - תחריטים

אברהם אילת זיגי בן חיים יעקב חפץ עפר ללוש יגאל עוזרי יהדה פורבוכראי פנחס צינוביץ' תמרה ריקמן איוון שוובל יחיאל שמי

כברי הקימה סדנת תחריטים, נוכחות נוספת של עשיה באמנות, נוספת לפיסול ולציור .
כמו לכל עשיה יש אמירה ותהודה.
עבורי התחריט הוא תמצית המחשבה, הנגיעה, תחושת הקו והחלל. הקו המרוסק,
המהוסס, הבטוח, הורטואוזי. התחריט הוא הנושא, הרישום הוא המחשבה - התוכן.
ההדפס מהווה מעין חידה למתבונן. יש כאן כאילו נושא ללא סיבה רק רמז. התחריט מכריח
את הצופה לשאול את עצמו מהי ההתכוונות הפיזית - חוייתית שלו.
הצריבה מקבעת את הרישומים בפלדה, וכל הדפסה מלוחות הפלדה, היא תיעוד של רעיון.
בלוחות הפלדה, לפני ותוך הצריבה, קיימת נוכחות בולטת של חומר, נגיעה, הרפיה, לחץ,
כבישה.
התחריט כמדיום כמעט מכתיב צמצום. קיים עושר גדול בצמצום. אפקט גדול.
התחריט, מה שהוא יודע לעשות הכי טוב זה להעביר קו, תחושה של קו, אטמוספירה של קו,
עצמה של קו.
(קטעים משיחה של נעמי אביב ומאיר אגסי עם יחיאל שמי)